הונג קונג - היבטי מיסוי על קצה המזלג (חלק א') 

מבוא

הונג קונג הינה לשעבר מושבה בריטית ( עד יולי 1997 ) אשר הושבה בפועל לשלטונה של סין אלא שעדיין מתקיימת בה פעילות אוטונומית רבה אשר נהוג לכנות מצב זה כ - " מדינה אחת שתי שיטות " . בפועל ממשיכה הונג קונג לקיים מערכת משפט עצמאית וכן לקיים מטבע ומכס נפרדים .

כפועל יוצא מן השלטון הבריטי ומן התנאים החופשיים יחסית השוררים בה בהשוואה לשאר מחוזות המשטר הסיני , הפכה הונג קונג למרכז עסקי ובנקאי כיוון שרבות מן החברות הפעילות באסיה בוחרות לשים בה את המרכז שלהן . ישראל איננה שונה בכך .

על אף היותה של הונג קונג מדינת on shore רבים תופסים אותה כמדינת off shore חלק מן הסיבית לכך שהינן חלק מיתרונותיה של הונג קונג הן : הטלת המס על פי העיקרון הטריטוריאלי , שיעורי מס נמוכים במיוחד , מספר סוגי המס המוטל במדינה הינו נמוך במיוחד .

רבים מאנשי העסקים הפעילים באסיה כיבואנים , יצואנים או ככלל כאנשי עסקים המחפשים השקעות מקימים את המרכז העיסקי שלהם ( המטה ) בהונג קונג . מסיבה זו יש חשיבות רבה להכרת היבטי המס הכלולים בפעילות כאמור ולו על קצה המזלג .

הטלת המס בהתאם לעיקרון הטריטוריאלי ושיעורי המס ( profits tax )

הונג קונג אינה מטילה מס על רווחים בהתאם למקום מושבו של מפיק הרווח ( כך לדוגמא הנוהג בישראל , מאז תיקון 132 לפקודה ) , אלא בהתאם למקום הפקת הרווח . משמע האם הרווח הופק בהונג קונג . כך יוצא שהונג קונג אינה מטילה מס אלא על רווחים מפעילות מסחרית בהונג קונג כך שהרוו הופק בהונג קונג . לעניין זה אין רלבנטיות למקום המושב של מפיק הרווח כמו כן אין משמעות לשאלה האם רווחים אלו ממוסים במקום אחר .

בהונג קונג קיימים מס' כללי מקור לצורך קביעת מקום הפקת ההכנסה ולא כאן המקום לסקור אותם . בקצרה נציין , מיקומו של מרד אינו מעיד בדווקא על מקום הפקת ההכנסה . מנגד מקום המשא ומתן והחתימה על החוזה מהווים בד"כ אינדיקציה למקום הפקת הרווח , אך גם לכך קיימים פתרונות יצירתיים .

שיעורי המס בהונג קונג הינם נמוכים במיוחד . חברות משלמות מס בשיעור 16% וגופים אחרים שאינם מאוגדים משלמים שיעור מס של כ - 15% . יחד עם זאת קיימים סוגי הכנסה ( דוגמת ריבית וכו' ) וסוגי פעילות להם קיימים שיעורי מס אחרים .

מס רכוש ( על מקרקעין )

בהונג קונג בדומה למדינות נוספות קיים מס על נדל"ן . שיעור המס עומד על 15% מתוך רווחי ההשכה השנתיים ( ללא ניכויים ) . יחד עם זאת חברה רשאית לנכות ממס ההכנסה אותו היא משלמת את ההוצאות אותן הוציאה לרכישת הנדל"ן . כמו כן קיימים סוגים של בניינים / מקרקעין שאינם מתחייבים במס , המדובר בנדל"ן השייך לממשלות זרות ( לדוגמא שגרירויות ) , גופים המשלמים מסה כנסה בגין הכנסות השכירות הללו , וכן מלכ"רים שונים . נציין כי חברה זרה אינה יכולה להיות בעלת נדל"ן בהונג קונג אלא אם נרשמה כחברה זרה בהונג קונג .

מס בולים

קיים מס בולים בהונג קונג

מע"מ

כיום אין בהונג קונג מע"מ או מס מכירות . יחד עם זאת רשויות המדינה מודעות לבעיה שבסיס המס שלהם הינו צר וגביית המיסים אינה גדולה . מסיבה זשו כבר מספר שנים מדברים בהונג קונג על פיתוח ואימוץ של מס על מכירות טובין ושירותים ( מעין מס עקיף ) . מס כאמור טרם אומץ על ידי הממשל , אך כדאי לקחת אפשרות זאת בחשבון שעה שמחליטים על פעילות באזור זה .

אמנות למניעת כפל מס :

לאור העקרון הטריטוריאלי לעניין הטלת המס אשר שולט בהונג קונג הרי שבאופן טבעי לא נצרכה הונג קונג לחתום על אמנות מס רבות . כמו כן לאור עצמאות מערכת המס בהונג קונג הנפרדת מזו של סין , הרי שלחתימת אמנות מס על ידי הונג קונג אין השפעה על מערכת המס הסינית וכן גם בכיוון ההפוך .

יחד עם זאת החל משנת 2001 החלה הונג קונג לחתום על מס' אמנות מס עם מדינות שונות אך אמנות אלו אינן תואמות את המודלים המוכרים לנו דוגמת מודל ה - OECD , האו"ם וארה"ב . אמנות אלו עוסקות בעיקר ברווחים ממיזמי תחבורה אווירית ימית וכדומה . אמנות מס מסוג זה נחתמו עם בריטניה ( 2001 ) , נורווגיה ( 2003 ) ועוד ( גרמניה , סרי לנקה ועוד ) . אמנות מס רחבות ומקיפות יותר נחתמו על ידי הממשל בסינגפור עם מדינות דוגמת בלגיה ותאילנד . ישחות על חתימת אמנות מס נוספות נערכות עם מדינות אסייתיות שונות ( דוגמת ויאטנם ) וכן מדינות שונות החברות בארגון המדינות של ה - OECD .